ד״ר אני רק שאלה... על קליניקות עיצוב ומה שבינהם.


ערב.

הטלפון צילצל, קולו של האיש מצידו השני של הקו אמר:

"יש לנו קליניקה שצריכה להיפתח בעוד שבועיים בדיוק. 150 מטר, מחר מסיימים את הצבע, יש פרקט חדש ברוב החדרים, ומה שנשאר זה רק לרהט ולאבזר...״

את חושבת שתוכלי לעמוד בלוחות הזמנים?

(למה נזכרתם רק עכשיו , אני תוהה ביני לביני, אבל כבר מורגלת..)

אני יכולה.

אני מאוד אוהבת את הרגע הזה, שנייה לפני שנפתחת הדלת ואני רואה חלל חדש.

בחלון הזמן שנוצר בין מה שמספרים לי על החלל המיועד לבין מה שאני רואה בעיני באמת, אני מאותגרת.

חלון זמן שבו מתחוללת סערה, מחשבות, רעיונות, צורות, צבעים, משפטים, ומה לא..

ואז נפתחת הדלת ואני ניצבת בחלל הריק אך המאוד מזמין של מה שהולך להיות בדיוק בעוד שבועיים קליניקה פעילה ועובדת.

בחרתם מצויין אני אומרת , יש כאן פוטנציאל אדיר, ואנחנו הולכים לעשות כאן משהו אחר לגמרי וגם לעמוד בזמנים כמובן.

קליניקה ״נועם״ מתמחה בהפרעות קשב וריכוז ונותנת את כל המענה האבחוני והטיפולי בבית אחד .

רופאים, פסיכולוגים, מאבחנים, כולם תחת קורת גג אחת כשהמטרה לתת בית, ולהרגיע תרתי משמע במקום הסוער הזה שנקרא הפרעות קשב וריכוז.

ביתי, עוטף, מחבק, מרגיע, מקצועי, ענייני, לא מתיימר, מאופק וצנוע. זוהי ההנחיה.

אסופת מילים שמאותה השנייה מקבלת תרגום עיצובי בצבע, צורה וטקסטיל.

בשלב הזה אני עדין לא יודעת מה הולך להיות כאן ואייך תראה הקליניקה מה שאני כן יודעת יודעת , זה מה לא הולך להיות..

לא יהיו כאן כסאות המתנה מפלסטיק,

לא יהיו כאן שולחנות משרדים,

לא יהיו כאן פוסטרים שיעטרו את הקירות,

לא יהיו וילנות רפרפת משרדיים

לא יהיה הסטריפ הזה שתמיד נמצא מאחורי גב הכסאות.

לא....

ואז לאט לאט( מהר מהר) מגיע מה כן.

יהיה שימוש בטופוגרפיה, יהיה קו שיעבור בכל החלל ויחבר בין החללים הציבוריים לחדרי הטיפולים, יהיו אלמנטים של ציור תלת מימדי בחוט ברזל. איך ומה אני עוד לא יודעת, אבל אני יודעת שזה מה שיהיה.

אני יודעת, זה נשמע קצת מוזר ואולי גם הזוי אבל חלק מתהליך העבודה שאני עוברת זה להגיע לחלל לשבת בו לבהות בקירות ולהמתין שהם יתחילו לדבר אלי...

ואז זה קרה. הקירות התחילו לדבר..

כשהקירות התחילו לדבר הזמנו לשיחה את יוסי פלד אומן הציור בחוט ברזל

כשיוסי ואני ישבנו מוקפים בעבודותיו הנפלאות ושברנו את הראש , פתאום זה בא לי... יוסי , למה לא הציפורים שלך? מעוף חופש, דמיון, מרחב.

וכך עפו לקירות הקליניקה להקת הברווזים לאזור הקבלה, להקת ציפורים נוספת לחדר הפסיכולוג, וקיר הפרחים לחדר האבחון שהוא החדר הפחות רשמי מבין החדרים.

קליניקה לא יכולה להיות קליניקה בלי הסטריפ הזה מאחורי הכסאות שנשבעתי לעצמי שלא יהיה, ואז זה בא לי, יהיה סטריפ בטוויסט.

אני מעלה רצועת פרקט אחת לאורך כל המסדרון ומעליה דמויות מעיפות עפיפונים.. יוסי , זהו, פתרנו את המסדרון.

את הוילונות המשרדים המוכרים והמנוכרים מחליפים וילונות בד רכים ועוטפים, כל הריהוט מקבל אינטרפטציה חדשה, בשילוב של ישן וחדש.צבעוניות של תכלת, וחול, רכות ונעימות לא מתיילדת, אך בכל זאת למקום הזה מגיעים בעיקר ילדים איך הם נכנסים למשוואה הזו, הם אמורים להרגיש פה הכי בנוח ורגוע שאפשר ופינת ההמתנה לילדים נולדת לה מתחת לגרם המדרגות.

כמה זה נח לעבוד עם פסיכולוגים הם מכירים המון משפטים בעלי משמעות מספרי ילדים. שלחתי אותם לעשות שיעורי בית והם חזרו עם משפט מ"פו הדב".

ערב.( תמיד הטלפונים האלו מגיעים בערב)

הטלפון צלצל,קולה של האשה מצידו השני של הקו אמר:

בעלי רופא צעיר, זוהי הקליניקה הראשונה שלו ואנחנו מפחדים לעשות טעויות..

אני באה אמרתי.

קליניקה חדשה אתגר חדש, אני תופסת את הבלון, ומתחילים לעוף...

לפרויקט המלא

לכתבה שהתפרסמה